עמותת ינשו"ף

מי אנחנו?

החזון שלנו

אנו מאמינים שישראל צריכה להיות מקור של ברכה וטוב לעולם.
מכירת נשק למשטרים האכזריים בעולם הופכת אותנו למקור להרג והרס, ולשותפים לפשעים הללו. בואו נהפוך להיות יחד שותפים לתיקון.

מטרות

| גבול מוסרי כתנאי סף

נכון לעכשיו, כל בקשה לייצוא נשק עוברת בדיקה של אפ"י (אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון) כדי לוודא שהעסקה לא פוגעת באינטרסים ביטחוניים ודיפלומטיים של מדינת ישראל.
אנו דורשים לעגן בחוק שלב מקדים לבדיקה – ועדה הבוחנת את היעד הסופי של היצוא מההיבט המוסרי.
אם יתברר שיעד הייצוא אינו עומד בעקרונות טוהר הנשק שייקבעו – לא יאושר ייצוא בטחוני,
גם במקרים בהם יש אינטרסים דיפלומטיים או ביטחוניים לקיום העסקה.

| פיקוח יעיל

הועדה שתקבע את הקריטריונים המוסריים לאישור יצוא בטחוני חייבת לכלול נציגים של גופים לא ממשלתיים, מומחים בזכויות אדם, אנשי אקדמיה ורוח.

| שקיפות אמיתית

עד עכשיו, בכל פעם שנשאלת שאלה לגבי יצוא נשק ישראלי, עולה הטענה שלפיה חשיפת המידע תפגע בקשרים הדיפלומטיים של מדינת ישראל.
אנו דורשים שקיפות כמו שקיימת במדינות מערביות אחרות.
כל המדינות הדמוקרטיות מדווחות באופן שקוף על היצוא הביטחוני שלהן, וכך ראוי שיהיה גם בישראל.

אנו רואים את תיקון חוק הפיקוח שיקבע
גבול מוסרי כתנאי סף לקבלת היתר אישור יצוא,
ומנגנון פיקוח יעיל ושקוף לאכיפת החוק
כצעד ראשון להשגת מטרתנו.

איך נגיע לזה?

הרצאות

בורות מאפשרת אדישות.
כדי לקחת אחריות, יש צורך קודם כל להבין את גודל הבעיה.
ינשוף מעבירה הרצאות במכינות קדם צבאיות, באוניברסיטאות,
בתנועות הנוער, בקהילות ובתי כנסת, ובחוגי בית.

עצומה

הוסיפו את קולכם לקריאה לממשלה להעביר חוק
שתפסיק מכירת נשק ישראלי למשטרים רצחניים

אתגר המיליון

אנחנו מאמינים שחייבים להיות לפחות
מליון בני אדם ישראלים שלא רוצים ולא רוצות
לראות את מדינת ישראל שותפה ומסייעת
לפשעים במדינות האכזריות בעולם.
שווה לכם שקל אחד בחודש להתחיל להיות שותף לתיקון?

אמנת ארגונים

לא רק אנשים פרטיים, גם ארגונים יכולים להביע את תמיכתם

כתבות על הפעילות שלנו

הכירו את הצוות והתורמים של ינשו”ף

| צוות וועד מנהל

בעיני המאבק נגד מכירת נשק למשטרים רצחניים הוא מאבק על הפנים של המדינה. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו את השאלה שיצא לי ולחברי לזעוק בכמה הפגנות: מה אנחנו מעדיפים- אור לגויים או נשק למרצחים?

אלון זילברשיין, יו"ר הועד המנהל, הייטקיסט

אי אפשר להשלים עם מציאות שבה מדינת ישראל, וכל אזרחיה, שותפה ומסייעת לזוועות אכזריות בכל העולם. זה החילול העמוק ביותר כיום של החזון והייעוד של מדינת ישראל.

אבידן פרידמן, מייסד שותף ומנכ"ל עמותת ינשו"ף, הוא רב ומחנך בירושלים.

אני מאמינה שמטרת העמותה הזאת היא מרכיב חיוני במאבק למען נשמתה של ישראל. 

אליזבת מימון, חברת ועד מנהל, פעילה דיגיטלית שנולדה בארה"ב, היא יועצת אסטרטגית המתמה בתכנון אסטרטגי, בניית קבוצות, ניהול ומנהיגות.

מעטות הן הסוגיות שבהן האמת המוסרית פשוטה וזועקת כל כך. כיצד יתכן שאנחנו, שסבלנו מרדיפות ושנאות במשך כל כך הרבה שנים,  מספקים סיוע צבאי למשטרי אימה? אסור שהנשק שלנו, שפותח על-מנת להגן עלינו בארצנו, יופנה כנגד חפים מפשע.

עידן הירשפלד, חבר הועד המנהל, מלמד מחשבה יהודית במסגרות שונות.

| תורמים

תודתנו העמוקה נתונה לקרן אביב, לקרן דוידי ונטלי ג'ונס, לקרן משפחת שטיינמץ-הרשקוביץ, למשפחת קוודלו, ולתורמים פרטיים הולכים ומתרבים שתומכים בנו.

לחצו כאן לתרום עכשיו!

| מועצה ציבורית

טוהר מידות של השרות הציבורי ונבחריו נמדדת גם במניעת מכירת אמל״ח למשטרים הנשענים ונסמכים על פגיעה בזכויות האדם, המוסר והאתיקה הבסיסיים שאנחנו כמדינה דמוקרטית ויהודית מחויבים אליהם.

האלוף (בדימ') יעקב (מנדי) אור, חבר הנהלת התנועה לטוהר המידות, שירת כמתאם פעולות הממשלה בשטחים, וכיהן כאחראי על ביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה וכמשנה למנכ"ל המשרד. 

מדינת ישראל, כמדינה יהודית, אמורה לפעול לאור ערכי היסוד של העם היהודי, להבטיח את קיומו ואת דיוקנו המוסרי והתרבותי. הנושא שעמותת "ינשוף" נטלה על עצמה לקדם הוא מאבני היסוד של זהותנו כעם נושא בשורת המוסר; קדושת חיי האדם ושמירת כבודו. על כן אני תומך בכל לבי בחזונה של העמותה ובפעולותיה

פרופ' בני איש-שלום הוא מייסד ונשיא בית מורשה בירושלים, יו"ר המכון המשותף ללימודי יהדות למבקשים להתגייר, ופרופסור למחשבת ישראל. 

כמי שמתנדב שנים רבות בעמותות תיקון עולם במדינות עולם שלישי אני מתבייש לא פעם לגלות במקומות החשוכים והמגונים ביותר מבחינה מוסרית טביעות האצבעות של חברות ישראליות. כמי שגדל על משנת א"ד גורדון, אני מאמין באור נשמתנו הלאומית, ואני מאמין, כי גדול האור.

פרופ' יובל אלבשן הוא סופר עברי, עורך דין קהילתי ודיקן הקמפוסים הרב-תרבותיים של הקריה האקדמית אונו.

טביעת האצבע של מדינת ישראל בעולם – חייבת להיות טביעת אצבע מוסרית, של תרומה וברכה, של אור לגויים, ולא חס ושלום של חושך. זו התביעה והאחריות והייעוד שנשאנו כל הדורות, אחרי שנים של סבל ורדיפות, זה חלום שיבת ציון שבשבילו הקמנו בית לאומי: להאמין, שאפשר לחיות חיים ראויים בתוך כל האילוצים. שאפשר לבנות חברה לאור ערכי היסוד של אמונת ישראל: קדושת החיים וכבוד האדם – ולא לחיות באדישות ואכזריות. העובדה שנשק ישראלי משמש לרצח עם מזוויעה. היא אות קין המכתים את ידינו ואת קיומנו. והאחריות היא על כולנו. ידינו לא יכולות להיות שותפות בשום צורה במעשיהם של משטרים רצחניים – ואת זה, כולנו, חייבים להפסיק ולתקן.

הרבה תמר אלעד-אפלבום היא המייסדת של ציון, קהילה ארצישראלית בירושלים, וראשת בית מדרש שותפה לרבנות ישראלית מיסודם של מכון הרטמן והמדרשה באורנים

הסחר בנשק חייב להתבצע תוך שמירה על עקרונות המוסר ועל זכויות האדם. כך נכון וצודק, וכך רוצה רוב הציבור בישראל. את הרצון הזה עלינו לתרגם למציאות: הגבלות חקיקתיות על ייצוא נשק.

פרופ' אסיף אפרת מאוניברסיטת רייכמן הוא מומחה ליחסים בינלאומיים אשר חוקר את הסחר בנשק.

 

אומרים "מדינת הלכה"?- אז זוהי מדינת הלכה! אסור שהשיקול הכלכלי יהיה שיקול בטחוני. חייבים לשים גבול ערכי ועקרוני.

הרב יעקב אריאל הוא רבה לשעבר של העיר רמת גן, נשיא ישיבת ההסדר רמת גן ועוד ארגונים רבים, חתן פרס ישראל בספרות תורנית, ונחשב לאחד מזקני רבני הציונות הדתית.

חזרנו לארצנו לשם תחייתו של העם היהודי, אך גם מתוך אמונה שהמסורת היהודית תאפשר לנו להקים חברה למופת שתשמש מודל לחיקוי עבור כל העולם.  בדרכים רבות הצלחנו. אך באשר למכירת נשק נכשלנו – וינשוף היא הדרך לתיקון. יחד, יש לנו הזדמנות לתקן את עצמנו ולהפוך שוב לאור גויים.

הרב  דר' דניאל גורדיס הוא סופר,סגן נשיא המרכז האקדמי שלם, עמית בכיר על שם קורת, וראש התוכנית ללימודים הומניסטים

"סור מרע ועשה טוב … (תהילים לד: טו)" עיקר זמני מוקדש לחלקו השני של הפסוק. בכל הקשור ל״עשיית טוב״ בעולם, יש לנו כחברה וכמדינה הרבה במה להתגאות. לא פחות חשוב שנתנהל גם לאורו של החלק הראשון בפסוק, ונסיר את תמיכתינו ממשטרים המפיצים רע בעולם.

דיינה גינזבורג היא המנכ"לית של עמותת "עולם", ארגון גג של 65 ארגונים ישראלים ויהודים שמעניקים סיוע הומניטרי במדינות מתפתחות.

כיצד ניתן להבין את העובדה שהמדינה המתגאה בצדק בצבא המוסרי שלה, המסייעת באופן מעורר השתאות במקרים של אסונות טבע וטרגדיות למיניהן בקצוות העולם, אותה המדינה עצמה מאפשרת – ולבושתנו, לעיתים אף יוזמת – שיתוף פעולה נלוז זה עם משטרים אכזריים אשר ידיהם דמים מלאו?

הרב יהודה גלעד הוא רב קיבוץ לביא, ראש ישיבת מעלה גלבוע, חבר כנסת לשעבר, חבר הנהלת "בית הלל"

הנשק רוצח! ראוי שייעשה בו שימוש אך ורק לצרכים אמיתיים של הגנה עצמית. הצדקה הצינית והקפיטליסטית עבור סחר בנשק חסר כל הגבלות היא פלילי, ולא הומני.

פרופ' ישראל טשרני הוא פסיכולוג והיסטוריון, מבכירי חוקרי הרצח עם. מייסד אגודת חוקרי הג'נוסייד, המייסד ומנהל של המרכז לחקר השואה ורצח עם, ערך את "האינצקלופדיה לרצח עם", וכתב עוד ספרים בנושא.

יש פה סוגיה מוסרית ממדרגה ראשונה שנוגעת בציפור הנפש של הקיום שלנו.  מדובר על הקו האדום שבו שאנחנו הופכים לשותפים לפשעים נגד אנושות עם נשק שלנו. זה כתם על כולנו

הרב מיכאל מלכיאור הינו רב קהילה בירושלים בנוסף להיותו הרב הראשי של נורווגיה ואב בית הדין של הקהילות היהודיות הסקנדינביות. שר וח"כ לשעבר (ראש תנועת מימ"ד) הרב מלכיאור הוא מנהיג יהודי בעל שם עולמי, הוגה דעות ופעיל להשגת צדק חברתי, רפורמה בחינוך, דו-קיום ושלום דתי

לכסף, במיוחד לכסף של תעשיית הנשק, יש ריח. ולעיתים הריח הזה מצחין במיוחד. לכן, גם אם טרם הגענו לאחרית הימים, אין סיבה שתאוות הבצע של "תאגידי המוות" הישראלים תכתיב את מדיניות הפיקוח על ייצוא הנשק ותתעלם מפגיעה בזכויות אדם של חפים מפשע. זאת, ביתר שאת, בעידן שבו הולכות ומשתנות הציפיות החברתיות מתאגידים עסקיים על רקע עוצמתם הכלכלית והפוליטית הגוברת.

ד"ר עופר סיטבון הוא מרצה בכיר בביה"ס למשפטים במכללה האקדמית צפת ועומד בראש הקליניקה לתאגידים וחברה במרכז האקדמי למשפט ועסקים. מייסד-שותף של המכון לאחריות תאגידית. משמש גם כעמית בכיר וכראש תחום כלכלה במכון שחרית. ערך במשותף את הספר שוק, משפט ופוליטיקה: על אחריות חברתית של תאגידים (2017).

אני מחויבת לנושא הזה בתור מי שמחויבת למאמץ ליציקת תוכן מעשי ומחייב לשילוב "יהודית- ודמוקרטית"

חברת הכנסת לשעבר תהלה פרידמן היא יזמת חברתית, מנהלת במגזר השלישי, חברת כנסת לשעבר, כותבת ומרצה. משפטנית, ירושלמית, אם לחמישה.

השאת רווחים איננה, ולא צריכה להיות, המטרה העליונה של פעילות עסקית. חברה צודקת וראויה חייבת לשקול שיקולים אתיים בכל רובד של פעילותה, שכן לתאגיד העסקי 
יש השפעה מהותית ועמוקה על עיצוב המרחב הציבורי. מוסר ועסקים אינם תחומים נפרדים: לכולנו, לרבות התאגידים, יש אחריות על דמותה של החברה שבה אנו חיים. הגיעה העת לשאת באחריות זו.
ד"ר רונית דוניץ קידר היא מרצה בכירה למשפטים ומייסדת-שותפה של המכון לאחריות תאגידית במרכז האקדמי למשפט ועסקים. מרצה וכותבת בנושאים של אחריות תאגידית, ופילוסופיה של המשפט.

כיחידים וכאומה מוטלת עלינו, לכל הפחות, החובה המוסרית לא לתמוך במשטרים המפרים זכויות אדם ובוודאי שלא לסייע בידם באמצעות מכירת נשק ואו טכנולוגיות מתקדמות לשליטה וריגול.

ד"ר אפרת רם טיקטין היא מרצה לפילוסופיה פוליטית, ביואתיקה ואתיקה יישומית, המחלקה לפילוסופיה, אוניברסיטת בר אילן.

המדיניות המוסרית היא תשתית קיומנו, כאומה שנועדה להיות לברכה לעולם. גם בתוך מערכת האילוצים והצביעות הבינלאומית – יש גבולות, ואספקת נשק וטכנולוגיות לגרועים שבבני האדם היא חציית גבולות, שעלינו לתבוע מהמדינה לחדול מכך

הרב יובל שרלו הוא ראש ישיבת אורות שאול בתל אביב וראש תחום אתיקה בארגון רבני צהר.

השותפים שלנו למאבק

הארגונים הבאים החליטו להיות שותפים לתיקון, ומצטרפים להצהרה

רוצים לראות את הארגון שלכם כאן?

אנשי ונשות ציבור מסבירים את חשיבות המאבק

"

חסרים אנשים שישקלו גם את הטיעון המוסרי והאתי, שיבואו מצדם של אנשים שאינם קרובים לתעשייה הביטחונית. כיום שולחן הדיונים לא מאוזן וברובו מורכב מאנשים בעלי רקע ביטחוני. אני לא בטוחה איזה משקל קיים, אם בכלל, לשיקולים מוסריים ואתיים

רות ירון, תת-אלוף (מיל'), לשעבר דוברת צה"ל

"

על השותפות בחטא זה כאזרחי מדינת ישראל אני מבקשת לומר –
אנחנו לא רוצים שמדינת ישראל תסייע לעוד מבצעים של רצח עם
באמצעות יצוא נשק למדינות שבהן מתרחשת מלחמת אזרחים,
אנחנו חייבים להתעורר, ולדרוש מהממשלה שתחוקק חוק
שיגביל ויאסור מסחר דמים זה.

פרופ’ רחל אליאור, ראש קתדרה הפילוסופיה היהודית, האוניברסיטה העברית

"

ישראל הפכה למדינת שוק אפור בתחום הסחר הביטחוני… יש קורלציה ברורה בין שקיפות לשחיתות. ככל שיש פחות מהשקיפות – הפוטנציאל לשחיתות גדל… הסודיות מזיקה לביטחון המדינה. למה שלא נדרוש מכל אחד למסור מידע מלא על מה הוא מוכר, למי ובכמה?

עוזי ארד, יו"ר הפורום לאסטרטגיית-על מטעם הטכניון בחיפה, ולשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי

"

האור לגויים שלנו, שקיים בתחום הטכנולוגי וקיים בתחום הרפואי,
חייב להיות גם בתחום המוסרי, והסיפור הזה של חימוש משטרים
רצחניים במעשי טבח זה כתם מוסרי

משה פייגלין, יו”ר זהות

בואו להיות שותפים לתיקון


לא נעים להגיד את זה, אבל אנחנו, כולנו שותפים ושותפות לרוע
שנעשה על ידי משטרים בעולם שנעזרים בנשק ישראלי.
זה קורה בעל כרחנו, בלי ידיעתנו- ובכל זאת, כאזרחים ואזרחיות
במדינה דמוקרטית, שזוהי המדיניות הרשמית שלה, יש לנו חלק בזה.
אבל יש מה לעשות- אפשר להפוך לשותף לתיקון. איך עושים את זה?

אפשר להתחיל בהשקעה קטנה- שקל אחד בחודש.
למה? כי התיקון יבוא רק אם כולנו ניקח אחריות.
ואם נעשה את זה-גם שקל אחד יספיק לנו.

רוצים לעזור עוד יותר? מדהים.
אנחנו חייבים להגיע לפחות למליון תומכים, וצריכים את עזרתכם לעשות את זה:

נגן וידאו
נגן וידאו

תודה שבחרת להצטרף למאבק

כך תוכלו להפוך משותפים לעוול להיות שותפים לתיקון:

רוצים לקחת חלק באופן אחר?
השאירו פרטים ונחזור אליכם

תודה שבחרת להצטרף למאבק

השאירו פרטים ונחזור אליכם לתיאום ההרצאה

אתגר המיליון

הפרוייקט בתהליך ובקרוב יעלה

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר ברגע שהפרויקט מתחיל!

תודה שבחרת להצטרף למאבק

אמנת הארגונים

קריאה לפיקוח שקוף ומוסרי על יצוא ביטחוני

אנו, הארגונים והחברות החתומים מטה, קוראים למדינת ישראל להעביר חקיקה אפקטיבית ושקופה שקובעת קו אדום מוסרי ליצוא בטחוני, כדי שישראל תפסיק לאשר מכירת נשק למשטרים המבצעים הפרות חמורות של זכויות אדם.

הקדמה:
מדינת ישראל, שחרתה על דגלה את יסודות החירות, הצדק והשלום, היא כיום אחת מעשר יצואניות הנשק הגדולות בעולם. על אף שקיים בישראל מנגנון של פיקוח ממשלתי על תעשייה זו, אין הגבלה המעוגנת בחוק האוסרת יצוא נשק למדינות בהן מתבצעות הפרות חמורות של זכויות אדם. זאת, לעומת המדיניות הנהוגה בארה"ב ובאירופה. נוסף על כך, בישראל לא קיימת שקיפות בנוגע ליעדי היצוא הביטחוני שלה, בניגוד מובהק לנהוג בכל שאר המדינות הדמוקרטיות. חרף העדר השקיפות, ידוע לנו מדיווחים רבים, שנשק ישראלי אכן נמכר למדינות רבות שבהן מתבצעות הפרות חמורות של זכויות אדם, ובכללן אף רצח עם. 

עקרונות יסוד:

לכן, אנו רואים צורך קריטי בתיקון חוק הפיקוח שיקבע גבול מוסרי כתנאי סף לקבלת היתר אישור יצוא, ומנגנון פיקוח יעיל ושקוף לאכיפת החוק כצעד ראשון להשגת מטרתנו.

גבול מוסרי כתנאי סף
נכון לעכשיו, כל בקשה לייצוא נשק עוברת בדיקה של אפ"י (אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון) כדי לראות שהעסקה לא פוגעת באינטרסים ביטחוניים ודיפלומטיים של מדינת ישראל. אנו דורשים לעגן בחוק שלב מקדים לבדיקה – ועדה הבוחנת את היעד הסופי של היצוא מההיבט המוסרי. אם יתברר שיעד הייצוא אינו עומד בעקרונות טוהר הנשק שייקבעו – לא יאושר ייצוא בטחוני, גם במקרים בהם יש אינטרסים דיפלומטיים או ביטחוניים לקיום העסקה.

פיקוח יעיל
הועדה שתקבע את הקריטריונים המוסריים לאישור יצוא בטחוני חייבת לכלול נציגים של גופים לא ממשלתיים, מומחים בזכויות אדם, אנשי אקדמיה ורוח.

שקיפות אמיתית
עד עכשיו, בכל פעם שנשאלת שאלה לגבי יצוא נשק ישראלי, עולה הטענה שלפיה חשיפת המידע תפגע בקשרים הדיפלומטיים של מדינת ישראל. אנו דורשים שקיפות כמו שקיימת במדינות מערביות אחרות. כל המדינות הדמוקרטיות מדווחות באופן שקוף על היצוא הביטחוני שלהן, וכך ראוי שיהיה גם בישראל- לפחות עם דיווח של רשימת המדינות שישראל אוסרת אליהן יצוא.